ביטול עסקה בכרטיס אשראי: מתי חברת האשראי חייבת לעצור את החיוב

הרבה אנשים מתקשרים לחברת האשראי בכל פעם שמשהו משתבש בקנייה, ומתאכזבים כשהנציג מפנה אותם חזרה לחנות. זה לא תמיד סירוב. זה החוק. חוק שירותי תשלום, שהחליף את חוק כרטיסי החיוב הישן, קובע במדויק מתי חברת האשראי חייבת לפעול, ומה נשאר בין הלקוח לבית העסק.

מה ההבדל בין ביטול מול בית העסק לביטול מול חברת האשראי?

ביטול עסקה הוא קודם כול עניין בין הלקוח לבית העסק, וחוק הגנת הצרכן קובע מתי מותר לבטל, למשל בקנייה באינטרנט או בטלפון, ובאיזה זמן העסק צריך להחזיר את הכסף. חברת האשראי לא מכריעה בזה. היא מסלול נוסף וצר יותר, שחל רק בתנאים שחוק שירותי תשלום מגדיר.

בפועל, מי שקיבל מוצר והתחרט, או קיבל מוצר שלא מצא חן בעיניו, מטפל בזה מול בית העסק. מי שלא קיבל כלום, או גילה חיוב שלא הוא ביצע, פונה לחברת האשראי. מצב ביניים נפוץ הוא משלוח שהגיע אבל לא כמו שהוזמן, והוא מוסבר ב-זר פרחים שהגיע לא יפה כמו בתמונה.

מתי חברת האשראי חייבת להפסיק לחייב?

כשהמוצר או השירות לא סופקו אף שמועד האספקה שסוכם עבר, או כשבית העסק הפסיק דרך קבע לספק מוצרים מהסוג שנרכש, ובנוסף הלקוח ביטל את העסקה, חברת האשראי חייבת להפסיק לחייב מרגע שקיבלה את ההודעה. שני התנאים צריכים להתקיים יחד. אם רק חלק מההזמנה לא סופק, ההגנה חלה על החלק שלא הגיע.

החשיבות היא בעיקר בעסקה בתשלומים. ההודעה עוצרת את התשלומים הבאים. לכן כדאי לפנות מיד כשברור שהמוצר לא יגיע, ולא לחכות עד שכל התשלומים יירדו.

מה קורה אם חברת האשראי רוצה לחייב שוב?

אם חברת האשראי מגלה אחר כך שהתנאים לא התקיימו, למשל שהמוצר דווקא סופק בזמן, היא רשאית לחזור ולחייב, אבל רק אחרי הודעה בכתב עם נימוקים, לפחות 15 ימים לפני החיוב בפועל. אפשר לבקש את המסמכים. לפי דרישה, היא צריכה למסור ללקוח עותקים של המסמכים שעליהם היא מסתמכת.

זו הסיבה לצרף ראיות כבר בפנייה הראשונה. אישור ההזמנה עם מועד האספקה, הוכחה שהמועד עבר והעתק של הודעת הביטול לבית העסק מראים ששני התנאים התקיימו, וחוסכים סבב נוסף של בירורים.

מה עושים כשמופיע חיוב שלא ביצעתם?

מי שמזהה בפירוט החיובים עסקה לא מוכרת צריך להודיע על כך לחברת כרטיסי האשראי מיד, וזה נכון גם כשהכרטיס עצמו עדיין בארנק, כי פרטי כרטיס יכולים להיגנב בלי שהכרטיס ייעלם. מהירות כאן חשובה. בשימוש לרעה בכרטיס, החוק מחייב את חברת האשראי להשיב את הסכום בתוך שמונה ימי עסקים מיום ההודעה, למעט סכום שהחוק מטיל על הלקוח במקרים מסוימים.

בעסקה בטלפון או באינטרנט שנעשתה בלי חתימה ובלי אימות מוגבר, מה שנקרא עסקה במסמך חסר, יש 30 ימים להודיע מיום שקיבלתם הודעה על החיוב. אותו כלל חל על סכום שהוגדל. מספרי המוקדים של החברות הגדולות נמצאים ב-ישראכרט שירות לקוחות וב-מקס שירות לקוחות.

ומה עם מוצר שהגיע פגום או חרטה?

כשהמוצר הגיע אבל הוא פגום, לא תואם או פשוט לא מתאים, חברת האשראי לא חייבת לעצור את החיוב, והכתובת היא בית העסק, לפי זכויות הביטול שבחוק הגנת הצרכן. כאן החוק נותן כלים אחרים. בקנייה מרחוק, באינטרנט או בטלפון, אפשר לבטל עד 14 ימים מקבלת המוצר או ממסמך פרטי העסקה, לפי המאוחר, ובית העסק מחזיר את הכסף בתוך 14 ימים מהודעת הביטול.

ההודעה לבית העסק צריכה להיות בכתב. שומרים העתק. אם הכסף לא חזר, השלבים הבאים הם מכתב התראה ואחר כך תביעה קטנה, ולא פנייה חוזרת לחברת האשראי.

מה לגבי הוראת קבע ומנויים?

כשמנוי או שירות מתמשך נגבה בהוראת קבע מהבנק, שנקראת בחוק הרשאה לחיוב, אפשר לבטל חיוב מסוים בהודעה לבנק לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד החיוב, והבנק משיב את הסכום. זה תיקון נקודתי. כדי להפסיק את החיובים הבאים צריך לבטל את המנוי מול העסק ואת ההרשאה עצמה.

במנוי שמחויב בכרטיס האשראי עצמו, הביטול נעשה מול בית העסק. כדאי לבדוק שהחיוב באמת נעצר. פירוט החיובים החודשי באפליקציה או באתר של חברת האשראי הוא המקום לוודא שלא נשאר חיוב שרץ ברקע.

שאלות ותשובות